למעשה, מדובר כאן בתפיסה יהודית עתיקה. לפני למעלה מ-800 שנה כתב הרמב"ם כי על כל אדם לראות את עצמו כאילו הוא כף מאזניים שקולה בין טוב ורע, וכך גם העולם כולו. משמעות הדברים: צעד אחד קטן יכול לשנות את המאזן עבורך ועבור העולם כולו. מעשה טוב אחד, או – כפי שמציין הרבי מלובאוויטש – מחשבה טובה אחת, יכולים להטות את כף המאזניים לצד הטוב ולהביא ישועה לעולם (הרמב"ם, הלכות תשובה פרק ג).

מכאן שלכל אדם כוח עצום של השפעה. תפיסת החיים שלו/שלה עשויה להוות גורם מכריע לא רק לרווחתם וטובתם הם, אלא גם לעולם בכללותו.

תפיסת החיים שלנו היא נושא מרכזי בפרשת השבוע, המספרת על המכות שהיכה האלוקים במצרים.

למה נועדו המכות?

תשובה אחת היא שהן נועדו לאלץ את המצרים, ובמיוחד את פרעה, לשחרר את היהודים מעבדותם. אפשר גם לראות במכות עונש על אכזריותם של המצרים כלפי עבדיהם היהודים. אולם אם נעיין בתשומת לב בפרשת השבוע, נראה שלא מדובר סתם בהפגנת כוח או ברצון לגרום כאב, אלא במטרה מעודנת יותר.

אלוקים מסביר שהנסים נעשו במצרים כדי ללמד את מצרים מיהו אלוקים: "וידעו מצרים כי אני ה' בנטותי את ידי על מצרים והוצאתי את בני ישראל מתוכם" (שמות ז, ג-ה).

בעימות הראשון של פרעה עם משה, אחרי שמשה ביקש להעניק ליהודים את חירותם ("שלח את עמי") השיב לו פרעה: "מי ה' אשר אשמע בקולו לשלח את ישראל; לא ידעתי את ה' וגם את ישראל לא אשלח" (שמות ה, א-ב). מכאן שהמכות נועדו להביא את פרעה להכרה באלוקים. רק אחרי שהכיר באלוקים היה בידו להניח ליהודים לעזוב את מצרים.

אולם למעשה אף זו לא הייתה תכליתן הסופית של עשר המכות, שכן אלוקים נתן למשה הסבר נוסף: המכות ניתנו כדי שבני ישראל יספרו לילדיהם ולנכדיהם על מה שקרה ולמען ידעו כי הוא אלוקי ישראל: "ולמען תספר באזני בנך ובן-בנך את אשר התעללתי במצרים ואת אותותי אשר שמתי בם; וידעתם כי אני ה' " (שמות י, ב; ראו גם "ליקוטי שיחות" של הרבי מלובאוויטש, כרך 36 עמ' 33 ואילך).

מטרתן של מכות מצרים הייתה לשנות את השקפת החיים שלנו, כדי שלאורך הדורות נכיר באלוקים ובמשמעות תורתו ומשנתו. מבחינת פרעה הייתה משמעותן שסוף-סוף הוא ציית לאלוקים ושילח את בני ישראל לחופש. משמעות המכות עבורנו היא שנכיר בכוחו של אלוקים בחיינו ומתוך כך נצעד את הצעד הנכון הבא שיביא לעולם תועלת ומרפא.