Baruch hashem

.The Marina Shul - Beit Menachem

2532 Lincoln Blvd, Marina del Rey , CA 90292. 310:305:3200

www.MarinaShul.com

Parshat Yitro

Friday, February 13, 2009 - Shevat 19, 5769

Candle Lighting: 5:18 Shabbat end 6:18

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

Kiddush is sponsored by The Cazary family,in memory of R' Ephraim Cazary.
and by the Nessne family in memory of Reuven Nessane

Services @ the Marina Shul

Friday eve. at 5:30 pm,

Shabbat Shacharit 10:00 am followed by Kiddush and Minchah

Sunday 8:30 am ( followed by breakfast and the Living Torah Video)

Monday - Friday 6:45 am

~~~~~~~~~~~

the weekly parsha class

a general overview and insights of the torah portion of the week

Wednesday's 8 pm

^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^

But Does it Speak to You?

By Yossy G.

The locomotive was making its first appearance in a little town of old. No one had ever seen a horseless carriage before. Every one of the townspeople gathered at the new station to witness history in the making. The gun was fired and with a flourish of huffing and puffing the locomotive roared out of the station. Well… the engine that is. Unfortunately, the shlemiel whose job it was to hitch the other cars to the engine had forgotten to do so, and the long train of carriages were left behind in a trail of smoke.

Sometimes, the most meticulously laid plans--a business strategy, a football game plan, or even (perish the thought), a synagogue resolution made on Yom Kippur--fail to come to fruition--all because we neglected to hitch the engine to the train...

The introduction to the Ten Commandments we will read in this week's Parshah is, And G‑d spoke all these words, to say… In Hebrew, leimor. Now, when the Torah uses the word leimor, "to say," it is usually because G‑d is telling Moses something important which Moses in turn should pass on and tell the Children of Israel. So the word leimor makes perfect sense. He said it to him to say it to them. But here we have a problem. You see, every Jew was present at Sinai, and according to the mystics, that includes even the unborn souls of future generations. So there was no need for Moses to pass on anything to anyone. All the Jews heard the Ten Commandments directly from G‑d. So why the word leimor? To say to whom?

Rabbi DovBer, the great Maggid of Mezeritch, explained that here the word leimor means to speak to you. That these words should not remain mere words, but should resonate and say something meaningful to you personally. They should be said and heard so that they continue to reverberate forever after in your minds, heart and deeds. The Ten Commandments must not remain an abstract idea, an unhitched engine, a nice philosophy or an interesting cultural practice - something of no more significance to yourself than the rituals of ancient Incas of Peru. The Ten Commandments must be relevant enough to make a difference in our lives; otherwise, whom did G‑d say them to and whatever for?

The Talmud describes a thief who prays to G‑d for success before breaking in to commit a burglary. The epitome of hypocrisy--G‑d told you, "You shall not steal," and you have the audacity to ask Him to help you succeed in defying His wishes? This has got to be the ultimate chutzpah! How do we get a handle on this Talmudic thief's hypocrisy? The answer is that this thief, too, is a believer, but his faith is superficial and doesn't permeate his being sufficiently to influence his behavior. Deep down he has faith but he remains a religious goniff!

They tell the story of a rabbi who was in his study when in walked Berl, the town pickpocket. "Rabbi, I was walking down the street and found this wallet lying on the ground. I know that to return a lost article is a mitzvah of the Torah, so I brought it in. Perhaps you can make an announcement in Shul and find the rightful owner." The rabbi sees there is a fair amount of cash in the wallet. He is so inspired at Berl's change of heart that he embraces him and congratulates him on his reformation. Later, the rabbi notices that the gold watch he had in his jacket pocket is missing. He calls Berl and asks him if perchance he may have inadvertently taken his watch. Berl confesses. "I don't understand you Berl. You find a wallet full of cash in the street and you return it, and then you go and steal my gold watch?

Berl answers, "Rabbi, a mitzvah is a mitzvah, but business is business."

We all believe and we all want to do mitzvahs, big and small. The trick is to translate our inner piety into outer practice. What does my faith do for me? Does it speak to me? How does it transform my behavior, my life? Does it make any tangible difference in my everyday behavior? The Torah must not remain a theory on the drawing board. The Ten Commandments do indeed speak to us. The question is, are we listening?

שמור על האיזון שלך

לא סתם קיבלנו שני לוחות...

בספר שמות אנו קוראים על עשרת הדיברות. בשעת ההתגלות הכבירה בהר סיני, משה ירד מן ההר כשהוא נושא את לוחות הברית כשעשרת הדיברות חרוטות עליהן. כידוע לנו, שני הלוחות נחלקו לשתי עמודות – המצוות שבין אדם לקונו והמצוות שבין אדם לחברו. הצד האחד הוקדש לתחומים שבהם יש לנו אחריות כלפי ה', כגון אמונה ושמירת השבת, ואילו הצד השני עסק בחובותינו הבין-אישיות, כגון לא תרצח, לא תנאף ולא תגנוב.

המסר שכל כך הרבה אנשים נוטים לשכוח הוא, ששני התחומים הללו הם מקודשים – שניהם באים מה' ושניהם יחדיו מהווים את הגרעין המרכזי של חוקי התורה ושל עצם ההוויה היהודית. על כולנו מוטלת החובה להיות יהודים מאוזנים היטב. אין אנו רשאים לקחת לעצמנו את החירות להדגיש צד אחד של לוחות הברית ולהזניח את הצד השני. יהודי בריא ומאוזן חי חיים מאוזנים ובריאים, "טוב לשמים וטוב לבריות". אם תתמקד בצד אחד של לוחות הברית על חשבון הצד האחר, תהיה זו נכות קשה.

יהודי טוב הוא יהודי מאוזן היטב. פירוש הדבר שאין זה מספיק שהוא יהיה אדוק בקיום המצוות, אך חופשי וזחוח דעת בתחום האנושיות. עליך להיות כנה והגון ולחיות ביושר, כך שאנשים גם יכבדוך. אם אתה "דתי" כלפי ה' אך לא הגון כלפי בני אדם, אתה עלול להפוך לפונדמנטליסט פנאטי היוצא לפוצץ אנשים בשם הא-ל! אותו א-ל שמניע אותנו ומעניק לנו השראה לנהוג כמותו ולציית למצוות הדת, מצפה מאתנו אף להיות מענטש. אין כל ספק בכך שלהיות מענטש זו למעשה מצווה.

אך גם להזניח את הצד הימני של הלוחות אין אנו רשאים. יהודי טוב לא יכול להיות פשוט דמוקרט והומניסט. אחרת, לשם מה היה ה' זקוק ליהודים בכלל? ליהודי אין די בלהיות בחור חביב. כולם צריכים להיות חביבים. מכל בני המין האנושי מצפים שיתנהגו ביושר ובאמינות. להיות אדם טוב, מוסרי, אתי וישר, זו חובתו של כל אדם על פני כדור הארץ. יהודי טוב צריך להיות כל הדברים הללו ובנוסף לכך עוד כמה דברים. עליו (או עליה) מוטל להיות אדם טוב וכן למלא את החובות היהודיות הייחודיות שלנו, את המצוות המכוונות ליהודים והייחודיות ליהודים.

לאחרונה נתקלתי בסטטיסטיקה מעניינת ביחס לעשרת הדיברות. הלוח הימני הנושא את החובות כלפי ה' מורכב מ-146 מלים. הלוח השמאלי המפרט את החובות שלנו בתחום האנושי מכיל 26 מלים בלבד. אכן, לפי המסורת שני הלוחות היו מלאים כתובות. לה היו רווחים גדולים וריקים. אז איך יתכן ש-26 המלים תפסו מקום שווה כמו 146 המלים?

ובכן, כל אחד המשתמש כיום במחשב או במעבד תמלילים יודע את התשובה לכך. פשוט צריך להתאים את גודל הגופן. אפשר להדפיס אותיות בגודל 10 או בגודל 24. בחר כרצונך. לכן, אם ניישם את אותו עיקרון ללוחות הברית, נגיע לפתרון פשוט. 26 המלים שבצד שמאל, המשקפות את חובותינו המוסריות והאתיות בתחום האנושי, פשוט נכתבו בכתב גדול מזה שבו נכתבו 146 המלים שבצד ימין, המשקפות את החובות האלוקיות, הדתיות שלנו. אף פעם אל לנו להמעיט בערכן וחשיבותן של הדיברות הקשורות ליחסי אנוש.

עם זאת, כדי שלא מתחיל לצלוע, הרי אותו ה' שאמר שעלינו להיות חביבים וטובים, אמר גם שעלינו להיות אנשי אמונה, לשמור שבת (כן, זו אחת מעשרת הדיברות), לשמור כשרות, ללכת למקווה וכל השאר. למעשה, כשאנשים אומרים לי, "כבוד הרב, אני לא כל כך דתי אבל אני מקיים את עשרת הדיברות", אני תוהה תכופות אם הם יודעים בכלל ששמירת השבת היא המצווה הרביעית מבין עשרת הדיברות.

כשאנו קוראים את עשרת הדיברות השבוע, הבה נחליט לשמור על האיזון היהודי שלנו, לא לצלוע ולא להפוך ל"בנדיטים בעל זרוע אחת". אנא ה', עשה שנחיה חיים יהודיים מלאים, בריאים, עשירים ומאוזנים. אמן.

Shabbat Shalom

Rabbi Yossi Naparstek

Wishing you Shabbat Shalom

Rabbi Yossi and Faigie Naparstek

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

Bruchim Ha'Baiym and Welcome to The Marina Shul, located in sunny Marina Del Rey, in Southern California.		Ask the Rabbi \| Contact Us

Marina Shul, Rabbi Yossi Naparstek

Marina Shul, Rabbi Yossi Naparstek
Copyright © 2008 The Marina Shul. All Rights Reserved.	Ask the Rabbi \| Contact Us